רקע על הסוס...
ביות הסוס נעשה כבר לפני 3200 שנה לפנה"ס- באוקראינה.
תחילה, ביית האדם את כל בעלי החיים על מנת לאכול אותם אך בסופו של דבר הוא גילה כי יש להם שימושים נוספים (חלב, צמר, משא ועוד).
גזעי סוסים
כיום, יש כ-207 גזעים של סוסים, אך יתכן כי כמה מהם אינם גזעים של ממש אלא וריאציות קלות של צורות מוכרות יותר. מתוך 207 הגזעים אשר נרשמו יש כ- 67 פונים, 36 סוסי עבודה ו-104 סוסי ספורט.
הגדרה של פוני נעשית לפי גובהו-עד 148 ס"מ נחשב סוס פוני. המדידה נעשית בגבנון (הגבעה הקטנה בין הצוואר לגב הסוס).
חלוקת הגזעים מתחלקת לפי קבוצות דם:
- קבוצת הדם החם- סוסים אשר מקורם מהגזע הערבי.
- קבוצת הדם הקר- סוסים אשר אינם מהגזע הערבי.
- קבוצת הדם החמים- סוסים אשר ממוצע ערבי אך שקטים יותר- אירופאים.
ההבדלים בין סוסים חמי-דם לסוסים קרי-דם
חלוקת הגזעים לשלושת הסוגים שצוינו אינה קשורה לטמפרטורת הגוף אלא לגידולם של סוגי הסוסים השונים ולמקורם. קיימים רק שני סוגים של סוסים חמי-דם: הסוסים הערביים וסוסי הטורברייד. השם "חמי-דם" הודבק להם לא רק משום שאבותיהם באו מהמדבריות של המזרח התיכון וצפון אפריקה, אלא גם משום שהם היו חמי מזג ומהירי תגובה.
קרי-דם הם סוסי העבודה. רובם סוסים כבדים, בעלי אופי יציב, רגוע ושקט. הם בעלי עצמות כבדות ועם מזג מתון. מוצאם הוא מהאקלימים הקרים והצפוניים יותר, ומבנה הגוף המוצק שלהם מתאים אותם לחיים בקור העז של החורפים הצפוניים.
חמימי הדם הם ההכלאות בין הסוסים חמי הדם לסוסים קרי הדם. בדרך כלל סוסים אלו הם בעלי מבנה עדין- מבנה אשר ירשו מאבותיהם הערביים, חמי הדם, אך מזגם אינו סוער כל כך והם פחות עצבניים. יחד עם זאת, הם ערניים ומהירי תגובה יותר מאבותיהם קרי הדם.
חמימי הדם הם סוסי הספורט המודרניים, אשר פותחו למגוון פעילויות לשעות הפנאי
רכיבה על סוסים וסוסים מידע ונתונים כלליים ועוד
חוות סוסים
סוסי הבר וסוס הבית
סוסים הם בעלי חיים אשר הלכו והתפתחו והתאימו את עצמם לחיות בערבות הפתוחות.
בטבע קיימים 2 סוגים של בעלי חיים:
טורף- חי מבעלי חיים אחרים, אוכל בשר.
נטרף- חיות צמחוניות.
טורף אוכל נטרף. לכל חיה טורפת יש את הנטרף שלה. כל חיה נטרפת בטבע צריכה מנגנוני הגנה מפני הטורפים שלה. מבחינת יחסי הכוחות בין הטורפים לנטרפים- הטורף חייב לרוץ מהר יותר, מהנטרף שלו, אך למרחקים קצרים יותר. הנטרפים רצים לאט יותר אך מצליחים לשמור על המהירות לפרק זמן ממושך יותר.
הסוס פיתח מספר דברים מדהימים אשר מסייעים לו לחיות בערבות הפתוחות. הוא בעל חיים גדול אשר עומד על אצבע אחת (הנקראת טלף), וזו הסיבה שבזכותה הוא מגיע למהירויות גבוהות (כ-60 קמ"ש). הסוס פיתח סיבולת לרוץ למרחקים גדולים לאורך זמן- יותר מאשר כל בעל חיים אחר. הסוס יכול לדהור במשך שעות רבות.
הסוס, מעצם היותו חיה נטרפת, הוא בעל חיים פחדן, זהו גורם ההגנה שלו. הוא ערני ובעל חושים חדים מאוד, לכן הוא ישן בעמידה, ההתרוממות של הסוס מהקרקע לוקחת מספר שניות. סוס בטבע אשר ישכב עלול למצוא את עצמו כארוחה של איזו לביאה.
סוס בטבע לא נשכב פרט לשני מצבים:
- סוס חולה.
- סוסה שממליטה.
סוסים הינם בעלי החיים היחידים אשר מבזבזים יותר אנרגיה בשכיבה מאשר בעמידה, זאת מפני שתנוחת השכיבה צורכת מהם אנרגיה רבה בעקבות הלחץ של גופו הכבד של הסוס על הקרקע. מחזור הדם והנשימה של הסוסים מאומצים יותר בזמן השכיבה.
ואם כבר שינה, סוסים ישנים פחות משלוש שעות. את אבותיו הפראיים של הסוס צדו טורפי יום וטרפי לילה, ומשום כך הסוסים לא יכלו להרשות לעצמם לבלות שעות רבות במצב פגיע של שינה עמוקה. במקום זאת הם נחים לפרקי זמן ארוכים אך בלי להירדם ממש.
סוסים מבלים את היממה באופן הבא: 19 שעות הם ערניים, שעתיים מנומנמים אך ערים (מחולק ל-33 תנומות קצרות שכל אחת מהן כשלוש וחצי דקות), שעתיים שקועים בשינה קלה ו-45 דקות של שינה עמוקה (מחולקת ל-9 חלקים של 5 דקות בניהם הוא מתעורר וממשיך ל-5 דקות נוספות).
סוס בטבע, או במקור מזון חופשי, הולך ומלכך עשב כ- 16 שעות ביום. הסוסים הם בעלי קיבה קטנה ולכן הם כל הזמן אוכלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה